קראנו הרבה מכתבים ארוכים ומפורטים, רוויי תיאורים ומטאפורות.

ואז הגענו לשני מכתבים קצרים שכתבה זלדה לבת מרים וגילינו שלפעמים כל מה שצריך הוא רק שני משפטים.

אלו מכתבים ששולחת המשוררת זלדה אל ידידתה המשוררת החידתית: יוכבד בת-מרים, בתגובה לספר של בת מרים המוקדש לבנה. עולה מהם דמותה של זלדה שכולה נעימות ואהבה לעולם והזדהות עם כאבה הרב של ידידתה בת מרים.

מבין "האימהות המייסדות" בשירה העברית החדשה, שלא ילדו – רחל, לאה גולדברג, אסתר ראב וזלדה – נתייחדה בת מרים באימהותה. מדוע נשכחה מלב שלא כמו כרחל או גולדברג? אולי זו שירתה החידתית, הלא תמיד מפוענחת.

זוזיק (נחום), הוא בנה המשותף עם הסופר חיים הזז. זוזיק נפל בקרב על ירושלים במלחמת העצמאות. עם מותו גזרה על עצמה בת-מרים שתיקה. היא לבשה מאז שחורים בלבד, צמה בכל ימי שני וחמישי, וביקרה אותו תכופות בבית הקברות.