המכתב הזה תפס אותנו קודם כל בשל הצורה שלו. המשחק המודפס בשמה של  האהובה הפך לאלמנט גרפי מסקרן שיוצר מקצב מוזיקלי וויזואלי. בהמשך קשה שלא להשבות ברצף המשפטים הספונטני והכובש שכולו אהבה וגעגוע. את סיפור הגעתו המיוחד של המכתב לארכיון גנזים גילינו רק בהמשך.

באחד הימים, טיילה מלכה אמיר המתנדבת של מכון גנזים בשכונת רמת אביב. היא ראתה באחת החצרות גל גדול של גרוטאות.  בין כורסה שנזרקה ושולחן צולע מצאה קרטון גדול ובו מכתבים.

לתדהמה גילתה כי המכתבים הם מכתבי אהבה שכתב עודד בורלא לרעייתו השנייה טליה. אחר כך למדנו כי טליה, אליה נכתבו המכתבים, מכרה את הדירה ועברה לדיור מוגן. הקבלן בלי להבין מה נפלא האוצר הנמצא בקרטון, השליך הכל לחצר וכאן הגיע מלכה שלנו שגאלה אותם מגורל עצוב- להיזרק לזבל.

מדובר במכתבים יפיפיים, שבאו מאהבה, מכתבים שרוחות מבושמים של אהבה וגעגוע נושבים בה.

עודד בורלא, בנו הבכור  של הסופר יהודה בורלא, סופר משורר וצייר  נחשב לאבי הנונסנס בספרי הילדים. אשתו הראשונה הייתה סוזן והשנייה היא טליה, אליה נכתב המכתב. עודד נפטר בשנת 2009.

טליה בורלא עצמה היא אמנית ונגנית גיטרה קלאסית  שהייתה צעירה מעודד  ביותר משלושים שנה. מכתביו היפים, רובם כשכבר חיו ביחד, נוטפי אהבה ותשוקה. המכתב המצורף, בו הוא מגלגל את שמה בלהט ומשחק אתו הוא מהיפים שבהם.