מסוג הסיפורים הגדולים מהחיים: אהבה אסורה. ערים אירופאיות אפרוריות. מכתב גנוז שמתגלה לאחר שנים. משורר לאומי. אישה ששומרת סוד. 

קריאה עכשווית הנעה בין מבט רומנטי על מילות אהבה שכבר אין כמותן לעננה עכשווית התוהה על מקומן בסיפור של הנשים בחייו של ביאליק .

ביאליק כותב מפריז מכתב אהבה הממוען ל"החמודה"  – היא חיה פיקהולץ. אישה יפה ביותר, שאהבה להצטופף בחברת סופרים ואנשי רוח. רק בהיותה בבית אבות  בסוף ימיה הפקידה את צרור מכתבי ביאליק בידי חוקרת שירת ביאליק זיוה שמיר. המכתב המצורף, התגלה מאוחר יותר.

חיה פיקהולץ נולדה בשנת 1902 בגליציה, בצעירותה שימשה כמורה. בראשית ש למדה פילוסופיה בלונדון שם גם פגשה בביאליק.

בדצמבר 1930 יצא ביאליק בן ה- 57 לשהוּת בת חודשיים בלונדון, שם ביקש לגייס כסף להוצאת הספרים "דביר" שהיה בין מקימיה. בלונדון פגש בחיה פיקהולץ בדרכו,  נקשרו ביניהם קשרי אהבה והם שהו יחד בחדרו במלון ראסל.

שלוש שנים לאחר מכן עלתה חיה פיקהולץ לארץ ישראל וקיבלה משרת מורה לאנגלית בגימנסיה גאולה בתל אביב, אז חודש הקשר בינה ובין ביאליק. ביאליק נפטר שנה לאחר מכן ולא ידוע אם התקים בינהם קשר רומנטי מעבר למפגש בלונדון. 

חיה פיקהולץ האריכה ימים ונפטרה חמישים שנה לאחר מות המשורר בשנת 1984. בשנות חייה האחרונות התגוררה בבית אבות ברמת אביב. את העובדה שהייתה אהובתו של ביאליק שמרה בסוד כל ימי חייה, עד שהתגלה המכתב.  

חיה פיקהולץ הייתה המאהבת של הסופר אליעזר שטיינמן, ידידו הטוב של ביאליק ויש להניח שהוא היה זה שהכיר ביניהם. הסופר נתן שחם, בנו של אליעזר שטיינמן, התייחס בספרו האחרון "סיפורי הכיסוי הכפול של אמא שלי" לאותה גברת פיקהולץ , המאהבת של אביו שלדבריו קיבל אותה ב"ירושה" מביאליק ושכל תל אביב של אותם ימים, כולל אמו ידעו על הרומן רב השנים.

יש לנו תיאור שלה: 

"הגברת-המורה נהגה להתלבש מוזר, לחבוש כובעים גדולים ולעטות על ידיה כסיות לבנות, הייתה מאד יפה ונחשבה לגברת עם הרבה רומנים.

אבל המשורר הלאומי שלנו ידע להסתדר עם השמועות והנשים, כשם שפרשת קשריו עם של ביאליק עם אירה יאן לא האפילה על יחסה של אשתו מאניה לביאליק ולא פגעה בחייהם המשותפים, כך גם קשריו עם חיה פיקהולץ. במכתב למניה, שחשדה בקיומו של קשר זה, הכחיש ביאליק את הדבר מכל וכל ונשבע כי מדובר בהיכרות סתמית תמימה.